עדכון מורחב נכון לאפריל 2015 לעניין השגת הדרכון הרומני /אירופי

עדכון מורחב נכון לאפריל 2015 לעניין השגת הדרכון הרומני /אירופי

רומניה נחשבת כיום לחברה באיחוד האירופי. בעלי אזרחות רומנית או בעלי זכאות לאזרחות כזו יכולים להוציא דרכון רומני, שעמו יוכלו להתנייד, להתנהל, ללמוד ולעבוד במדינות האיחוד.

ב-1 בינואר 2007 נכנסה רומניה כחברה באיחוד האירופי, ומיום זה, הדרכון הרומני הוא דרכון אירופי .

הדרכון הרומני מאפשר למחזיקים בו לשהות ללא הגבלת זמן ולעבוד בכל רחבי אירופה וכן ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, בתנאים להם זוכים האזרחים של האיחוד האירופי. כך למשל, עומדת בפני בעלי הדרכון הרומני האפשרות ללמוד בחינם במדינות שונות באירופה ואף לזכות במלגות מחייה,  מעונות חינם ותחבורה ציבורית חינם. אם אין ברשותכם, עדיין, דרכון רומני ואתם זכאים לו, הדבר מקנה לכם זכויות ויתרונות משמעותיים.

תחילה, יש להבדיל בין שתי קטגוריות של זכאים לאזרחות רומנית ודרכון רומני:

קטגוריה ראשונה:

אלו שנותרו עד היום אזרחי רומניה וצאצאיהם ללא הגבלת מספר הדורות אחריהם. המשתייכים לקטגוריה זאת, אינם צריכים לבקש את האזרחות הרומנית, שכן האזרחות כבר קיימת ועל כן מה שנותר הוא  להכין את המסמכים  הדרושים לדרכון הרומני/אירופי.

השייכים לקטגוריה זו הם:

  1. אלו שקיבלו אזרחות ישראלית בין המועדים ינואר   1950 עד פברואר 1952: שנים בהן הדין הרומני התיר להחזיק באזרחויות אחרות מלבד הרומנית.
  2. מי שעלה לארץ מרומניה אחרי מאי 1964 עד 1966 וביטול אזרחותו לא נרשם: בין השנים הללו העוזבים את רומניה נדרשו לוותר על האזרחות הרומנים, אך למרות זאת, הוויתורים על האזרחות הרומנית לא נרשמו, כמעט באף מקרה.
  3. אלו שיצאו מרומניה לאחר 1971 ולא ויתרו על האזרחות הרומנית: לאחר 1971 ניתן היה לצאת את רומניה ללא ויתור על האזרחות הרומנית ומי שלא ויתר נותר אזרח רומני.
  4. אלו שיצאו מרומניה לאחר 1989 ולא ויתרו על האזרחות הרומנית: דצמבר 1989, עם נפילת השלטון הקומוניסטי ברומניה, היוצאים את רומניה לא נדרשים לוותר על האזרחות הרומנית.
  5. במקרים בודדים, גם במועדים אחרים נותרו יוצאי רומניה אזרחים רומנים, על כן – יש לבדוק בכל מקרה את המעמד ברומניה.
  6. קטגוריה שנייה:אלו שאינם שייכים לקטגוריה הראשונה ואינם אזרחים כיום , אך היו  בעבר אזרחי רומניה ואזרחותם בוטלה וצאצאיהם, יכולים לבקש ולקבל את האזרחות הרומנית ולאחר שקיבלו את האזרחות הרומנית, ניתן להכין את המסמכים הדרושים לצורך קבלת הדרכון הרומני/אירופי.

השייכים לקטגוריה זו הם:

  1. אזרחים לשעבר של רומניה בגבולות רומניה נכון להיום, וצאצאיהם, עד הדור השלישי,(נכדים) (קטינים עד דור רביעי (נינים)) והם:-   כל מי שבא לארץ מרומניה לפני 1.1.1950
    –   כל מי שבא לארץ מרומניה אחרי 1952 עד מאי 1964.
    –   כל מ שבא לארץ מרומניה אחרי  1966 ו-וויתר על האזרחות הרומנית.
  1. אזרחים של רומניה לשעבר – מי שנולדו במקומות שהיו בעבר חלק מרומניה, וכיום מצויים ברפובליקה מולדובה ובאוקראינה, וצאצאיהם עד דור רביעי (נינים)(קטינים עד דור חמישי (בני נינים)) והם:-     מי שנולד בין שתי מלחמות העולם (1918-1940), בשטחים שבעת לידתם היו  שייכים לרומניה, כמו השטחים בדרום אוקראינה וכל שטחה הנוכחי של מולדובה וצאצאיהם.הערה : הצאצאים הנולדים לאדם לאחר שקיבל את האזרחות הרומנית, יכולים לקבל את הדרכון הרומני/אירופי, ללא צורך בבקשה לקבלת האזרחות בדיוק כמו אלו השייכים לקטגוריה הראשונה.

    *באשר לילדים הקטינים רצוי לבקש את האזרחות יחד עם ההורה, שכן בעבר החוק פורש כך, שאם ההורה לא ביקש גם עבור הקטין, אז היה על הקטין להמתין עד שהגיע לגיל 18 ולבקש בעצמו, אלא שאז אם הוא שייך לדור רביעי או חמישי , כבר לא זכאי לקבלת האזרחות הרומנית. 

מומלץ מאוד לדאוג לכך שההורים או הסבים שנולדו ברומניה יתאימו את הרישומים במסמכים שבישראל לרישומים הקיימים במסמכים שברומניה. כדאי לעשות זאת,  כל עוד אלו  שנולדו ברומניה בחיים, שכן לאחר פטירתם אין אפשרות לבצע תיקונים ברישומים במשרד הפנים בישראל והטיפול בצאצאיהם עלול להיות כרוך בהגשת תובענה לבית המשפט להוצאת פסקי דין הצהרתיים.

ידיעת השפה הרומנית

בין אם הנכם משתייכים לקטגוריה הראשונה ובין אם לקטגוריה השנייה, אין חובה לדעת את השפה הרומנית על מנת לקבל אזרחות או דרכון,  נכון להיום*

(בעבר אילו השייכים לקטגוריה שנייה נדרשו להוכיח ידיעה כלשהי של השפה הרומנית).

אפוסטיל מדינות החתומות על אמנת חאג, מכירות במסמכים של המדינה האחרת החתומה על האמנה אם מוטבע על המסמך חותם שנקרא אפוסטיל , שניתן על מסמכים נוטריוניים במזכירות בתי המשפט ואילו על מסמכים מקוריים במשרד החוץ בירושלים. ללא האפוסטיל הרשויות ברומניה אינם מקבלים את המסמכים הנוטריוניים או המקוריים.

מהם דרכי השגת הדרכון הרומני לאלו השייכים לקטגוריה הראשונה:

בקטגוריה הראשונה שהאזרחות לא נשללה והיא קיימת,  יש לבקש מהרשויות הרומניות אישור  ה-"סטטוס"  שהוא בירור קיום או העדר קיום האזרחות הרומנית. תעודה זו מתקבלת בדרך כלל לאחר הצגת תעודה המעידה על אזרחות ישראלית של מי שעלה מרומניה (בין אם הוא בחיים ובין אם לאו), התעודה צריכה להיות מתורגמת עם אישור נוטריוני לתרגום ואפוסטיל על התרגום. בקטגוריה ראשונה הרשויות ברומניה מספקות אישור "סטטוס"  על קיום האזרחות הרומנית. לאחר מכן יש  לבקש ולקבל מהרשויות הרומניות תעודה רומנית כנגד כל תעודה ישראלית או זרה אחרת לא רומנית, דהיינו יש לבקש ולקבל,  תעודת לידה רומנית, תעודת נישואין רומניתלמי שנשוי, מספר זהות רומנית, רישום של שינויי שם , פסק דין של גירושין – מי שגרוש. תעודות אלו מתקבלות כנגד תרגום ואישור נוטריוני של התעודות הישראליות או הזרות והטבעת חותם אפוסטיל על המסמכים הנוטריוניים והמקוריים . מסמכים ממדינות השונות שם נולד או התחתן מבקש הדרכון, האפוסטיל מתקבל מאותה מדינה שהנפיקה את המסמך. לאחר השגת כל המסמכים הרומניים, ניתן לגשת לשגרירות רומניה בישראל או ברומניה או בכל נציגות קונסולרית רומנית ברחבי העולם, להצטלם שם למסור טביעת אצבע ולקבל דרכון שכיום הוא דרכון ביאומטרי בתוקף ל-5 שנים, לקטינים עד גיל 12  תוקף הדרכון הוא ל-3 שנים
בלבד .

מהם דרכי השגת הדרכון הרומני לאלו השייכים לקטגוריה השנייה:

גם בקטגוריה השנייה, עת האזרחות נשללה או לא רשומה,  יש לבקש מהרשויות הרומניות אישור ה-"סטטוס"  שהוא בירור קיום או העדר קיום האזרחות הרומנית. תעודת זו מתקבלת בדרך כלל לאחר הצגת תעודה המעידה על אזרחות ישראלית של מי שעלה מרומניה (בין אם הוא בחיים ובין אם לאו), התעודה צריכה להיות מתורגמת עם אישור נוטריוני לתרגום ואפוסטיל על האישור הנוטריוני. בקטגוריה ראשונה זו מתקבל אישור הסטטוס על העדר האזרחות בין כיוון שהיה ויתור על האזרחות ובין כיוון שאין רישום על קיום האזרחות הרומנית.

לאחר מכן יש  להכין את התעודות הישראליות או הזרות  האחרות, לא רומנית , כגון תעודת לידה תעודת נישואין תעודות שינויי שם, על ידי תרגומן לרומנית ואישור נוטריוני והטבעת חותם אפוסטיל  על המסמכים הנוטריוניים במזכירות בית המשפט. למסמכים אלו יש לצרף תעודת יושר מרומניה  וכן תעודת יושר מישראל, מתורגם ואישור נוטריוני לתרגום והטבעת חותם אפוסטיל על התרגום הנוטריוני והן על התעודה המקורית. במזכירות בית המשפט על התרגום ואילו על המקור של התעודה במשרד החוץ בירושלים,.

כאשר כל המסמכים האלו מוכנים יש למלא עוד טופסי הצהרות וטופס הבקשה לקבלת האזרחות בשפה הרומנית ולגשת לקונסוליה הרומנית בישראל במסגרת הזמן שתעודות היושר בתוקף ולהגיש בקשה לקבלת האזרחות הרומנית. הקונסוליה הרומנית מעבירה את הבקשה לקבלת האזרחות למשרד המשפטים הרומני אשר דן בבקשה ולאחר ההחלטה על פי הנוהל הדין הקיים ברומניה, המועמד מוזמן לגשת לקונסוליה הרומנית לצורכי השבעה וקבלת אישור על קבלת האזרחות הרומנית בעקבות השבועה. השבועה היא בשפה הרומנית ויש לקרא אותה מן הכתב.

 הזמן הנדרש להשבת הדרכון הרומני/אירופאי

המועדים משתנים ושונים בקטגוריה הראשונה לעומת הקטגוריה השנייה, וכן אם הבקשה מוגשת ברומניה או דרך הקונסוליה הרומנית.

אין כל אפשרות לדעת מראש מועד מדויק לסיום ההליכים הנדרשים, על פי ניסיון העבר עת אין צורך ברישום שינויי שם או גירושין, מסגרת הזמן לרווקים השייכים לקטגוריה הראשונה הוא כ-6-10 חודשים ולנשואים כ-8-12 חודשים, ואילו רווקים השייכים לקטגוריה השנייה הוא כ-12-34 חוגשים ולנשואים כ-20-24 חודשים

עת מדובר בשינויי שם הזמן מתארך בשתי הקטגוריות, כך למשל במקרה של גירושין או כל פסק דין שיש לרשום לאחר השגת אשרור עליו בפסק דין מתאים ברומניה,  הזמו הנדרש אורך 7-12 חודשים נוספים, תלוי בכל מקרה לגופו.

ככל שיש מספר גירושין רב יותר ושינויי שם רבים יותר  ופסקי דין הצהרתיים,  הזמן הנדרש מתארך לעתים על פני שנים אחדות.

 האם ניתן לבצע את כל הפעולות מול הקונסוליה הרומנית בארץ או יש להיעזר בעו"ד העוסקים בנושא:

    1. עקרונית אדם שיכול להתמודד עם הנחיות בשפה הרומנית, מול השגרירות ולהבין את הדרישות על פי הדין הרומני להשגת האזרחות והדרכון הרומני וגם יכול להקדיש את הזמן הרב הדרוש כדי להשיג את המסמכים המאושרים על ידי נוטריון, פסקי דין בבית משפט, משרד החוץ בירושלים, אין מניעה שלא יעשה את הפעולות הנדרשות בעצמו, אלא שעל פי ניסיון משרדינו יש לא מעט תקלות והוצאת מסמכים מיותרים, הוצאת מסמכים מוטעים ברישומים עד שרבים מתייאשים בדרך מבלי להבין את פשר התקלות או לדעת מהו הדרך לתקן את הדרוש תיקון.
    2. בקונסוליה הרומנית לא ניתן לבצע כל פעולה נדרשת, כך לשם דוגמא, הקונסוליה לא מטפלת בגירושים או כל דבר אחר מול הרשויות השיפוטיות או מעין שיפוטיות ברומניה, אינה מטפלת במסמכים שאינם ישראליים כמו רישום תעודות לידה ונישואין מחוץ לרומניה או ישראל, – פעולות שמשרדי עו"ד העוסקים בנושא, מטפלים ישירות ברומניה.
  • היתרון בביצוע כל הנדרש במשרד עו"ד העוסק בתחום, הוא שהמעוניין בדרכון האירופאי מתנהל בשפה העברית המובנת לו והמסמכים יוכנו בצורה הדרושה והנכונה בנסיבות כל מקרה ומקרה וכך יחסוך לעצמו ריצות והוצאות על תיקוני טעויות, אי הבנות רבות שעלולות להיווצר בכל שלב ושלב של הכנת המסמכים הדרושים, והשלבים הם רבים כפי המתואר לעיל.עלויות:
  1. העלויות משתנות ושונות בקטגוריה ראשונה לעומת הקטגוריה השנייה.
  • בקטגוריה ראשונה העלויות פחותות בדרך כלל בכ-40% לעומת העלויות בקטגוריה השנייה.
  • העלויות מורכבות מעבודתו של עו"ד, הן בארץ והן ברומניה באמצעות מערכות משרדים ועובדים, שעוסקים בתחום הן ברומניה והן מול הקונסוליה הרומנית בארץ וכן מהעבודה הנוטריונית הדרושה. יצוין ששכר הנוטריון, נקבע בתקנות הנוטריונים ואין הנוטריון רשאי לגבות יותר או פחות מהשכר שנקבע בתקנות.
  • כל שינוי שם, כל פסק דין של גירושין, אימוץ, וכל עניין אחר מוסיפים לעלויות מאות ואף אלפי שקלים לפי העניין.
  1. בנסיבות אלו אין אפשרות לציין עלויות בערך, שכן כל מקרה הוא לגופו של עניין, יש להתייעץ עם העוסקים בנושא לגבי כל מקרה ומקרה.

בהקשר לשלבים המתוארים לעיל יודגש, שאין במאמר זה הנחיה או יעוץ משפטי לדרך הפעולה לגבי שום מקרה פרטי, שכן בכל מקרה יש הבדלים שונים בשלבים השונים הנדרשים ואין מאמר זה בא במקום יעוץ וקבלת  הדרכה לגבי שום מקרה לגופו.

 

גבריאל כתרי עו"ד

סוקולוב 29 הרצליה שד' המגינים 39 חיפה

טל. 09-9509504 לשני המשרדים גם בהרצליה וגם בחיפה

פקס. 09-9586332

פגישות לשני המשרדים: 09-9509504

e-mail:kitrei@zahav.net.il