פסקי דין

הכרעת הדין

השופטת נירה לידסקי
עבירות של אינוס ונסיון אינוס, מיוחסות לנאשם בכתב האישום שהוגש בתיק זה.

על פי הנטען באישום הראשון, ביום 18.8.96 בשעה 14:00 לערך, שעה שהמתלוננת שכבה במיטתה כחלק ממנוחת הצהרים שלה, נכנס הנאשם למיטה, כשהוא לבוש חלוק רחצה, והחל ללטף את גופה. לא הועילו למתלוננת דבריה כי היא עייפה ואין לה עניין, אותה עת, ביחסי מין; הנאשם לא שעה לבקשתה, הוריד את תחתוניה, גררה לקצה המיטה ובעל אותה בניגוד לרצונה.

הארוע נשוא האישום השני ארע, על פי הנטען, בליל ה-24.8.96 בשעה 02:00 לערך, שעה שהמתלוננת שכבה במיטתה וצפתה בטלוויזיה. הנאשם נכנס לחדר, הסיר את תחתוניו, נשכב על המתלוננת והחל ללטפה. המתלוננת התנגדה לכך ואף שילבה רגליה, אלא שהנאשם ניסה בידיו לפשק את רגליה. המתלוננת צעקה, מחמת הכאב, ואז חדל מכך הנאשם ופנה לדרכו.

ה ר א י ו ת

ראיות התביעה

עדת התביעה המהותית היחידה היא המתלוננת. זו סיפרה כי נישאה לנאשם בשנת 1964, שעה ששניהם היו סטודנטים ומנישואין אלה נולדו שני ילדיהם. אלא שחיי הנישואין לא התנהלו כמצופה על ידה, הנאשם נתגלה כאדם שתלטן, והתעללות מילולית, פיזית ואונס, הפכו לשיגרת חייה.

באשר לארוע הראשון, מיום 18.8.96: היא חזרה מעבודתה למנוחה של הפסקת צהרים ונכנסה לנוח בחדר השינה. הנאשם נכנס אחריה, הוריד חלוקו והחל ללטפה, ובניגוד לרצונה לא חדל מכך, הסיר תחתוניה, גררה לקצה המיטה, החדיר את איבר מינו לגופה, בעל אותה והלך.

באותה תקופה שהו שני ילדיהם הבוגרים של בני הזוג בחו"ל, בני הזוג עצמם לא ישנו באותו חדר והנאשם ישן בחדר בתו.

הארוע השני היה ביום 24.8.96, ליל שישי, לאחר שובה של המתלוננת מבילוי עם חברים. היא נכנסה למיטתה שבחדר השינה, קראה עתון והשתמשה בויברטור אותו הפעילה. הנאשם נכנס לחדר וצילמה – דבר שהביכה והכעיסה. בהמשך, חזר הנאשם לחדר, הסיר תחתוניו, הרים את השמיכה בה התכסתה וכן את כתונת הלילה שלה, ניסה להפריד את רגליה ובכך הכאיב לה. משהחלה לצעוק, הניח לה ויצא את החדר.

לאחר מכן הבחינה בהמטומה בחלק הפנימי של רגלה, מבחינתה היה זה "הקש ששבר את גב הגמל", ובעקבות זאת ולאור תחושת הכאב וההשפלה – הגישה תלונתה במשטרה.

לדברי המתלוננת, היו פעמים בהן קוימו בינה לבין הנאשם יחסי מין בהסכמה, וליתר דיוק תוך שתיקה מצידה, הגם שלא חפצה בכך; מאחר ומשך שנים היתה לנאשם בעיה של שפיכה מוקדמת, היה זה הנאשם, שנים קודם לארוע, שרכש ויברטור וזאת על מנת להנות אף אותה מהאקט המיני.

המתלוננת מסרה 4 הודעות במשטרה, כשאת הראשונה גבה שוטר צעיר – דבר שהביכה; את השניה מסרה בערב, לאחר שחזרה מחדר המיון של ביה"ח; הודעתה השלישית נגבתה ע"י שוטרת שהיתה עוינת לה ואף אמרה לה שתלונתה כוזבת (ע' 26) ואילו בזו הרביעית השתתפו שתי שוטרות והיה הרבה יותר גרוע.

בחקירתה הנגדית סיפרה כי לא התלוננה מיד על מעשה האונס נשוא האישום הראשון, כי מיהרה לחזור לעבודה; וכן אישרה שמאז נישואיה –נאנסה מספר פעמים בשבוע.

היחסים הקשים בין בני הזוג נפרשו במהלך עדותה של המתלוננת, ואני למדה מהם כי בשנת 1990 הגיש הנאשם תביעת גירושין, שנסתיימה בנסיון נוסף של שלום בית; וכי בשנת 1996, לאחר הגשת תלונתה, פנתה למרכז הסיוע לנפגעות אונס, שאלה אותם לגבי אפשרות גירושין והופנתה על ידם לעורך-דין.

______________________________________________________________________________________________

 

 פני הפרקליטות לאן?

מאת: עו"ד אברהם לנדשטיין |
עם כניסתו המיועדת לתפקיד פרקליט המדינה של עו"ד ערן שנדר, לשעבר ראש המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, ולאחר שעמד במבחנה של "ועדת האיתור" בראשותו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ומתוך הנחה כי מינוי זה אכן יאושר על-ידי הממשלה בישיבת הממשלה הקרובה לכשיונח המינוי לפתחה על-ידי שר המשפטים [הערת המערכת: הממשלה אישרה השבוע את המינוי], ויצלח את ההתנגדויות והתלונות מצידם של המתנגדים למינוי זה, יש לבחון להיכן מיועדות פניה של פרקליטות המדינה בשש השנים הקרובות אשר נועדו לכהונתו של פרקליט המדינה החדש.

על כניסתו לתפקיד של פרקליט המדינה החדש מעיבים צללים מן העבר ו"שלדים", אשר הוחבאו עד כה בארונה של הפרקליטות על-ידי מי שמונו לתפקידי שפיטה בבית המשפט העליון, בצוותא חדא עם הפורשות משורות הפרקליטות. בקטגוריה זו יש למנות את פרשת האזנות הסתר הפסולות בתקופתו של ניצב משה מזרחי, לשר לשעבר איווט ליברמן, לראש הממשלה אריק שרון, לדודי אפל ולמקורביו, לאחים צ'רני ולעוד רבים – טובים ורעים כאחת, שזכויות יסוד שלהם הופרו וצווי בית משפט בעניינם נרמסו ברגל גסה בשמו של "שלטון החוק", כביכול ולכאורה.

זוהי פרשיה אחת שדי בה לספק עיסוק למי שירצה ויעז לנסות לעסוק בהוצאת ערמונים אלו מן האש. לפרשיה זו יתלוו פרשיות נוספות הצריכות להכרעה ומצויות על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ובהן שאר פרשיות החקירה המיוחסות לראש הממשלה, אריק שרון.

בתווך שבציר הזמן שבין העבר לעתיד, מצויה פרשה גדולה הצוברת נפח מיום ליום והיא "פרשת פריצקי" אשר זכה והעניק לה את שמו. ניתן לומר, כי מי שירצה לעשות מלאכתו נאמנה יצטרך להוסיף שמות כהנה וכהנה לחקירתו ובהם יוסי מימן, אלי לנדאו, חברת החשמל (הוועד והדירקטוריון כאחד) ו"חבורת הזבל" – היא חבורת החוקרים הפרטיים הסובבים ומלקטים בערימות הזבל ולאחר מכן מוכרים את מרכולתם לכל מרבה במחיר ולפעמים לשני קונים ויותר בעת ובעונה אחת.

סניף לה לפרשה זו במפלגת "שינוי", שכן פריצקי אינו בודד בחוטאים. גם השר (נכון להיום) אברהם פורז והעמותות הקשורות לו צריכות בדיקה שתכלול את סיבת פיטוריו של רשם העמותות הפורש, עו"ד עמירם בוגט. ואם נרחיק לכת, האין צורך ממשי לבדוק שמא ידע השר הממונה על פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, הוא השר יוסף (טומי) לפיד, שר המשפטים, על דבר הקלטת והתנהלותו של חברו לסיעה יוסף פריצקי, שתק והניח לכל עם ישראל לזכות בשר סורח ומושחת ולפריצקי להמשיך בכהונתו עד אשר נחשף בקלונו ברבים בערוץ הראשון על-ידי אילה חסון או על-ידי בן-ציון ציטרין (לסכסוך זה איננו צריך להיכנס).

בעתיד יהא על פרקליט המדינה החדש לסלק מעל דרכו את כל שרידי העבר. בראש ובראשונה, יהא עליו למחות את הקונספציה המוטעית, לפיה הפרקליטות מגישה אישום בתיק בו קיימות ראיות לכאורה ולא ראיות מספיקות להרשעה. קונספציה זו, גם אם הינה מספקת פרנסה לשכמותי, בהיותי פרקליט העוסק בנאשמים בפלילים, מאמללת את אותם ממרכיבי האוכלוסיה העוברים במחי איבחת קולמוס ממעמד של "חשודים" למעמד של "נאשמים" מצב דברים המצריך משאבים כלכליים ניכרים בצד תעצומות נפש רבות. ונזכור כי באחוז ההרשעות הגבוה המתקיים במדינת ישראל, גם אלו לא יועילו לו למסכן.

שנית, יהא עליו לתרום תרומה מכרעת להטמעתן והנחלתן של הרפורמות עליהן המליצו אותן חברות יעוץ עלומות-שם, אשר יעצו למנכ"ל משרד המשפטים, ובהן: שיפור השירות לאזרח במגוון תחומים, החל בהאצת ההליכים וכלה בהקפדה על זכויות הנפגעים, כאן יגלה פרקליט המדינה המיועד כי הדרך לכל אותם שיפורים עוברת דרך "כיסו" של שר האוצר, וידו של שר האוצר איננה נשלחת בקלות לאותו כיס. ומכאן, שהנחלתם של אותם שיפורים הינה בבחינת מזמור שיר לעתיד לבוא.

בבואו להנחיל ולהטמיע "רפורמות" יגלה פרקליט המדינה המיועד כי הפרקליטים גם עם מיוחד, ראוי להערכה בפני עצמו, אשר איננו "דופק חשבון" ושנים של מאבקים ומשאים ומתנים נדרשו על-מנת להביאם ל"דפוק שעון" בבואם ובצאתם בשערי הפרקליטות. שכן, זהו הגורם המאפיין ומאבחן את הפרקליטים מכלל עובדי המדינה. היותם "בעלי מקצוע חופשי" דעתנים ובמיוחד דעתניות, העומדות על דעתן ואינן מכופפות ראשן בפני הרשות, ובפני הממונה.

__________________

הכותב הינו עו"ד פרטי, אשר שימש בעבר כסגן בכיר לפרקליט מחוז תל אביב (פלילי).